כתיבת עיתון מקצוע מיוחד
הכנסת ספר תורה קרית אתא
יצירת האותיות האחרון בספר התורה בקלף משורטט.
הקלף
רק את ספר התורה, כמו יתר כתבי הקודש כמזוזות ותפילין, כותבים אודות עורות חיות, והאם כתבם אודות מעטה שונה כנייר או עור הינם פסולים. דין זה נדע כהוגן למשה מסיני[1]. וכדלקמן בקבוצת העורות, מותרים לעריכת הקלף בסיסי עורות מבעלי חיים טהורים, הכשרים לאכילה. חיוב זה הזמן אך במין שיש לו חייכם, ואפי' חיה ממין הכשר לאכילה של עצמה אסורה באכילה, כנבלה או שמא טרפה, מותר לספרא על עורה עיתון מלאכה. על עור אמיתי בידי דגים לא קיימים לומר ספר תורה, בגלל ש עם זוהמא[2].
על מנת לתכנן את כל עור אמיתי הבהמה לכתיבה, מושם לעבדו. העיבוד מבצעים בידי מתן העור בסיד אם במשאב שונה (כעפצים) השואב מן העור שלנו את אותה הנוזלים המצויים וש, ובכך עורינו יוכל לקרות דורות וכדאי שלא יהיה להירקב. העיבוד בסיד הנו הנהוג כמעט בכל קהילות ארץ, ועיבוד בעפצים מקובל בעיקר בידי יהדות תימן.
השינויים העיקריים של אחר סוגים העיבודים: בעיבוד בסיד: ידינו כמעט עדיף שלא יהיה נמלח, והסיד מהווה כמעט החומר העיקרי המשתתף בעיבוד. הקלף העובר עיבוד הגיע הנו לבן וקשה, והאותיות שנכתבות על הפרקט ניזוקות במגע אלו שיש להן של מים. בעיבוד בעפצים: המלח והקמח הינם חומרי ריסוס חשובים להצלחה בעיבוד, הקלף לוקח גוון לחמם ומרקמו 2 שנים רכים, והאותיות הנכתבות לתכנן אותו ניזוקות לא ממש במגע בעלות של מים.
העיבוד יכול להיות לשמה, ואם לא עיבדו לשמה, רע.
שרטוט
הקלף יהיה משורטט שעות הערב הכתיבה, ואם תוכנן שאין להם שרטוט גרוע. אחר השרטוט יבצעו כתוצאה של מרצע, ומצווה מן המובחר לשרטט ביד ימין. מעיקר ההלכה השרטוט אינם יכול להיות לשמה. מנין השורות מהווה 42 ומנהג תימן 51, ומוסיפים 4 שרטוט מלמטה לשורה האחרונה ומהצדדים.
הכתיבה מבוצעת באופן זה שגגי האותיות נוגעות בשרטוט. מושם להיזהר שהן לא לכתוב שלוש סימנים מבחוץ לשרטוט, והאם היוצר בדיעבד באופן כללי מילה מחוץ לשורה מעתה ואילך בשבילה - מהווה כשרה. מוניטין מכובד השם שלו שיצאו מהם שתי תוים מהסביבה לשיטה לא טוב. יצאה אות אחת או לחילופין יותר מידי וותק ה' מבחוץ לשיטה - תיקני.
תפירה
בהשלמת הכנת אשר כתוב על גבי הקלף, תופרים את אותה היריעות זו לזו עם גיד. התפירה וכרחה לקחת לשמה.
אחר היריעה הראשונית והאחרונה תופרים לעץ החיים.
קלף משוח
בדורות האחרונים נתעוררה השאלה במידה ש מותר למשוח אחר הקלף בשכבת ציפוי המיוצרת מסיד ומקלף שהותך. בידי משיחה זאת מתייפה הקלף, והכתיבה לתכנן אותו פשוטה ומהירה 2 שנים, אך נחלקו האחרונים במקרה ש מושם במשיחה הינה חציצה בין הדיו לקלף. שאלות ותשובות פנים ארציות מאירות פסק שמצווה והידור לספר המתארת את קלף משוח, שמרבית ה-3 לייפות את אותם הכתב כלל חוצץ. מקום ואלה לשיטה זו מותקן להיזהר אינן למשוח משיחה עבה מהמדה, העלולה ברבות בימים להתפורר ולבקע את אותה הכתוב הממוקם על גבה. לעומתו פסק בספר "בני-יונה" שהמשיחה הנו חציצה מצד הדיו לקלף, ועל כן באופן כשיקלפו את אותן המשיחה הדיו יפול- המעצב גרוע, אילו מה במידה הדיו בודק השיטה שנקראת המשיחה ונספג בקלף- הצבע תיקני.
כאמור, לכתחילה מושם להחמיר אך לא למשוח את אותו הקלף[3], ברם בסקטור העומדות עיתון משוח, מותר לעיין ב וש ולברך עליו[4].
הביא לפרסום סת"ם
דרכי תווים חיבר הסת"ם, במהלך שיטת הבית יוסף
Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – הביא לפרסום סת"ם
Postscript-viewer-shaded.png משקלה של מורחב – מספיק סת"ם
הביא לפרסום סת"ם היא כתב אשר בו משתמשים לכתיבת ספרי מקצוע, מגילות, מזוזות ותפילין. ערך זה הזמן נמצא את אותן סופרי הסת"ם ונכתב בידי קנה עד נוצה בדיו סת"ם על גבי קלף. לטקסט הסת"ם תצלומי מרובעת אופיינית, ואותו אחד שדיברנו מעוטר בתגים מעבר סמלים מסוימות. כתב הגיע אנו לא מפוסק או שמא מנוקד. נמצא נוסף סוגי חיבר מכריעים, חיבר אשכנזי וכתב ספרדי.
פסקי הלכות למשה מסיני היא בעצם הקיימות להגיד את אותה הסת"ם בדיו. תקנות דיו הסת"ם מרובים הם, אילו מה שתי הדרישות העיקריות לדיו הסת"ם העוזרות שחרוּת וקיום לאורך זמן. הדיו עשוי מפיח להבת נר, שרף עץ, אף אחד לא עפצים, גומא וממרכיבים חדשים.
הריסה טבעי בידי הקלף עד הדיו עומד להעלות בדרגה ספר אומנות מיוחדת נורמלי לכתוב עבודה גרוע, הודות ל דהיית סימנים או שמא תווים, או לחילופין שחיקת הדיו מבין הקלף. ספר תורה שכזה דינו גניזה.
החוקים של הכתיבה
Postscript-viewer-shaded.png תשומת לב מורחב – תכנון ספרי אומנות מיוחדת, תפילין ומזוזות
תקין הפעילות והכתיבה של טקסט התורה הם המורכבים והחמורים מאוד מבין תשמישי הקדושה ביהדות. תכנון ספר התורה מבוצעת על ידי כלי שהוכשר לכך במיוחד, אשר נקרא בייחוד סת"ם. טקסט התורה מותנה להיפסל מחמת בעיות גב הכרוניות מתחלפות שהנפוצות בתוכם הן כדלקמן טעות בכתיבה, מילה חסרה אם מיותרת או אולי מילה שכתובה אם וכאשר אינן נאמן. בספר אומנות מיוחדת רע למצוא רוב הפוסקים אי אפשר לעיין בציבור, ובא בחשבון לתקנו והיה אם המענה מיועד. על פי הרמב"ם יש את עשרים ארגון שפוסלים את אותו עיתון התורה, והאם אחד מהם יש בו, היא בעצם יוכרז "כחומש מן החומשין שמלמדין בם התינוקות שלא קיים בו קדושת ספר מקצוע שאסור קורין ש ברבים"[5].
כזו המנהגים הנפוצים כיום בעריכת ספר אומנות מיוחדת הינה ווי העמודים, ולפיו מרב עמודה בספר ראשיתה מגיעות ו', חוץ מ 10 עמודות המסומנות בראשי התיבות בי"ה שמ"ו.
תיוג
טקסט מקצוע חיבר ספרדי מתויג
ש לתייג את אשר כתוב "שעטנז גץ" שלשה תגים מעל כל אות (ראה תמונה) ולפי הקבלה צריך לתייג ואלה את כל אשר כתוב "בדק חיה" תג אחד מעל כל אות. ואותיות "מלאכת סופר" אין כל לתייג.
שיטת התג הנפוצה היא בעצם קו שעולה מגג האות, ובראשה עיגול, וכמו כן אם עשה את התגים ללא ראש, כשרים.
בתגים אין כלל את אותה הפסול "חק תוכות", ולכן באופן נדבקו התגים מותר להפרידן.
אדיב לכתוב שעות הערב התיוג: "אני מתייג לצרכי קדושת ספר תורה", ולפני תיוג וותק השם: "לשם קדושת ה'", אלו מ אחרת דיווח כשר ובשום פנים ואופן מותר שיהיה מעכב.
שטח שלושת התגים: האותיות ש' ע' ט' : מעבר הראש השמאלי. שטח התג היחיד: בשליש השמאלי בקרב האות.
מצווה מן המובחר לתייג במחיר דיו אצל ס"ת, איזה אם תייג בעט רפידוגרף גם תקין, אפילו שהתיוג יוצא לא הרבה דהוי. מצויים עטים כשרים[6], ובא בחשבון אינם כשרים.
אם וכאשר חסרים תגים וגילו את הדירה בראשם קריאת התורה, אין להנמיך עיתון מקצוע מיוחד אחר, וישנו לתקנו לאחר מכן. וכמו כן אם אין שום תגים לחלוטין, שלא קיים ספר מקצוע מיוחד שונה, הצבע מקצוע נורמלי בדיעבד ומותר לקרא וש ולברך עליו.
שכלולים בספר אומנות
מצויים רע בספר מקצוע מיוחד, ובינהם שחסירה אות או אולי יתירה אות, או שמא שהאות אינם כתובה כהלכתה מותר לשפץ, שהרי בספר מלאכה אינן שהמזוזה שהכתיבה תיהיה כסדרה כתפילין ומזוזות. וכן אם ישנם הפסול במרכז קריאת התורה מוציאין עיתון מקצוע מיוחד נפרד.
אם וכאשר קיים פיסוק מצד האותיות, אם שונה צורתה ונראית כשתי סימבולים כגון: מ' שנפסקה בליבם ונראית כגון סמלים כו, מוציאין טקסט תורה אחר, ואם לא השתנתה צורתה אין כל לשטוף את אותה הצבע אומנות מיוחדת, ויתקנו בתום הקריאה.
חק תוכות
אם האות נוצרת בידי מחיקה עדיף שלא יהיה בידי קופירייטינג, לפניכם זה הזמן "חק תוכות" והאות פסולה, כגון נבנה ו' באתר י' לא קיימת לגרד את אותן חלקו התחתון בקרב הו' מתוך מטרה ל י', משום שהי' נתהוותה בידי מחיקה עדיף שלא יהיה בידי קופירייטינג. העניין נרכוש יידע מהפסוק "וכתב לה עיתון כריתת" (דברים כ"ד א') ודרשו חז"ל: "וכתב ואינו חקק" (גיטין כ' ע"א). וכמו שכך ההלכה בגיטין, הנו בית הדין גם לכתוב אומנות.
הפסול "חק תוכות" חל של אם וכאשר מתחילתה האות הן לא נכתבה במקצועיות, בין שאות זכוכית נדבקה לחברתה ואיבדה צורתה, ובין שנפלה טיפת דיו המתארת את האות וקילקלה את אותה צורתה, ובין והיה אם נכנסה אות אחת לתוך חברתה ואיבדה צורתה (כגון אות ל' שנכנסה לתוך הך' שמעליה והך' נראית כאות ה').
יצירת ספר מלאכה
תכנון אשר כתוב בעת האחרונה בספר התורה בקלף משורטט.
הקלף
אחר ספר התורה, ובינהם יתר כתבי הקודש כמזוזות ותפילין, כותבים המתארת את עורות בעלי חיים, וכמו כן אם כתבם על אודות שכבה אחר כנייר עד בד הינם פסולים. דין זה נלמד במקצועיות למשה מסיני[1]. ואלו בקבוצת העורות, מותרים לקיום הקלף פשוט עורות מבעלי חיים טהורים, הכשרים לאכילה. חיוב זה אבל במין בעל החיים שלכם, ואף חיה ממין הכשר לאכילה שהיא עצמה אסורה באכילה, כנבלה עד טרפה, מותר להגיד אודות עורה ספר מקצוע מיוחד. הכול על עור על ידי דגים אי אפשר למצוא להגיד טקסט אומנות מיוחדת, מפני ש עם זוהמא[2].
על מנת להכין את אותה עור אמיתי הבהמה לכתיבה, מותקן לעבדו. העיבוד נבצע באמצעות הענקת הזרוע בסיד עד עם חומר נפרד (כעפצים) השואב מבין ידינו את כל הנוזלים הבאים בחשבון בו, ועל ידי זה עורינו יוכל להתקיים דורות עדיף שלא יהיה להירקב. העיבוד בסיד היא הנהוג כמעט בכל קהילות מדינה, ועיבוד בעפצים נהוג בעיקר של יהדות תימן.
השינויים המתויירים מכיוון נלווה סוגי העיבודים: בעיבוד בסיד: העור כמעט והוא לא נמלח, והסיד מהווה בערך המשאב הגורם היחיד המשתתף בעיבוד. הקלף העובר עיבוד זה הזמן היא בעצם לבן וקשה, והאותיות שנכתבות הוא צריך ניזוקות במגע שיש להן את המים. בעיבוד בעפצים: המלח והקמח הם חומרי הדברה חיוניים להצלחה בעיבוד, הקלף לוקח גוון חימום ומרקמו 2 שנים רך, והאותיות הנכתבות עליו ניזוקות קצת במגע בעלות של מים.
העיבוד יהיה לשמה, ואם לא עיבדו לשמה, פסול.
שרטוט
הקלף יכול שיהיה משורטט ערב הכתיבה, ואם תוכנן ללא שרטוט גרוע. את אותה השרטוט יערכו על ידי מרצע, ומצווה מן המובחר לשרטט ביד ימין. מעיקר ההלכה השרטוט לא יכול להיות לשמה. מנין השורות היא בעצם 42 ומנהג תימן 51, ומוסיפים ארבעת שרטוט מלמטה לשורה האחרונה ומהצדדים.
הכתיבה נעשית באיזה אופן שגגי שכתוב נוגעות בשרטוט. מותקן להיזהר שאינן לספר 3 סימנים מחוץ לשרטוט, וכן אם נכתב ע"י בדיעבד לרוב מילה מחוץ לשורה לאחר מכן בשבילה - הוא כשרה. שם השם שלו שיצאו ממנו שתי אותיות מהסביבה לשיטה פסול. יצאה אות אחת או יותר מידי ניסיון ה' מהסביבה לשיטה - תקין.
תפירה
בתום עבודות האותיות ל הקלף, תופרים אחר היריעות היא לזו אלו שיש להן גיד. התפירה מוכרחה לשכור לשמה.
רק את היריעה העיקרית והאחרונה תופרים לעץ חיים שלכם.
קלף משוח
בדורות האחרונים נתעוררה השאלה במידה ו מותר למשוח את כל הקלף בשכבת ציפוי המיוצרת מסיד ומקלף שהותך. על ידי משיחה הינו מתייפה הקלף, והכתיבה על גביו קטנה ומהירה יותר, אך נחלקו האחרונים במידה ו מושם במשיחה הוא חציצה של הדיו לקלף. שאלות ותשובות פנים מאירות פסק שמצווה והידור לספר אודות קלף משוח, שרוב נוסף לייפות את אותה הכתב כלל לא חוצץ. אמנם גם לשיטה היא מתופעל להיזהר אינם למשוח משיחה עבה יתר על המידה, העלולה ברבות בזמנים להתפורר ולבקע את כל הכתוב הקיים על גבה. לעומתו פסק בספר "בני-יונה" שהמשיחה הנו חציצה בין הדיו לקלף, ומיכוון שכך והיה אם כשיקלפו את כל המשיחה הדיו יפול- הצבע פסול, אילו מה במידה הדיו עובר השיטה שנקראת המשיחה ונספג בקלף- המעצב נורמלי.
כאמור, לכתחילה מתופעל להחמיר והוא לא למשוח רק את הקלף[3], ברם בשטח העומדות ספר משוח, מותר למצוא כש ולברך עליו[4].
כתב סת"ם
דרכי אותיות חיבר הסת"ם, במהלך השיטה שנקראת דירת המגורים יוסף
Postscript-viewer-shaded.png משמעות מורחב – נכתב ע"י סת"ם
Postscript-viewer-shaded.png תשומת לב מורחב – מספיק סת"ם
כתב סת"ם הינה היוצר ובו משתמשים לכתיבת ספרי עבודה, מגילות, מזוזות ותפילין. הביא לפרסום זה משמש את אותו סופרי הסת"ם ונכתב באמצעות קנה או נוצה בדיו סת"ם לשם קלף. לקובץ טקסט הסת"ם צורה מרובעת אופיינית, והוא מעוטר בתגים אל מעבר סמלים מסוימות. היוצר זה איננו מפוסק או אולי מנוקד. מצויים משני סוגים ערך ראשיים, כתב אשכנזי וכתב ספרדי.
פסקי הלכות למשה מסיני מהווה שעומדות לספר את אותו הסת"ם בדיו. תקין מספיק הסת"ם מרובים הנם, אך שתי הטענות העיקריות לדיו הסת"ם גם שחרוּת וקיום לנצח. הדיו תלוי מפיח להבת נר, שרף עץ, האדם עפצים, גומא וממרכיבים חדשים.
בלאי מקורי אצל הקלף עד הדיו עשוי לשדרג טקסט מלאכה כשר להגיד עבודה רע מאוד, בשל דהיית תוים או לחילופין תוים, אם שחיקת הדיו מתוך הקלף. עיתון מקצוע מעין זה דינו גניזה.
דיני הכתיבה
Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – כתיבת ספרי אומנות, תפילין ומזוזות
עכשווי הביצוע והכתיבה של טקסט התורה הם המורכבים והחמורים מאוד מצוי תשמישי הקדושה ביהדות. יצירת ספר התורה מתנהלת בידי מביא שהוכשר לתופעה זו באופן יחסי, בשם במיוחד סת"ם. ספר התורה תלוי להיפסל מחמת בעיות הצוואר משתנות שהנפוצות עליהם הנישות טעות בכתיבה, מילה חסרה או שמא מיותרת או גם מילה שכתובה אם וכאשר אינם אמין. בספר תורה לא טוב לגלות ברוב הפוסקים אסור לעיין בציבור, וישנו לתקנו במידה התשובה נכון. בהתאם ל הרמב"ם יש את עשרים ארגון שפוסלים את אותן עיתון התורה, וכמו כן אם אחד מהם יש וש, היא ייחשב "כחומש מתוך החומשין שמלמדין בהן התינוקות שאין ש קדושת עיתון מקצוע מיוחד שלא קיימים קורין כש ברבים"[5].
אחד המנהגים המבוקשים יותר בתקופה זו בהכנת ספר מקצוע מיוחד הנו ווי העמודים, ולפיו שום עמודה בספר החלה באות ו', חוץ עשר עמודות המסומנות בראשי התיבות בי"ה שמ"ו.
תיוג
עיתון מלאכה כתב ספרדי מתויג
שהמזוזה לתייג את אותן הכתוב "שעטנז גץ" שלשה תגים מעל כל אות (ראה תמונה) ולפי הקבלה ש לתייג ואלו את אותם האותיות "בדק חיה" תג אחד מעל כל אות. ואותיות "מלאכת סופר" אין כלל לתייג.
צורת התג המקובלת הוא קו שעולה מגג האות, ובראשה עיגול, וכן אם עשה את אותה התגים חפים ראש, כשרים.
בתגים אין את כל הפסול "חק תוכות", על כן והיה אם נדבקו התגים מותר להפרידן.
טוב לכתוב לפני התיוג: "אני מתייג למטרות קדושת ספר תורה", ולפני תיוג שם טוב השם: "לשם קדושת ה'", אילו מה אחר הודיע כשר ובשום פנים ואופן מותר שיהיה מעכב.
דירוג שלושת התגים: אשר כתוב ש' ע' ט' : בנוסף הראש השמאלי. דירוג התג היחיד: בשליש השמאלי של האות.
מצווה מבין המובחר לתייג בעלות מספיק אצל ס"ת, אילו אם תייג בעט רפידוגרף גם טוב, אף על פי שהתיוג יוצא במקצת דהוי. ישנם עטים כשרים[6], וצריך אינם כשרים.
והיה אם חוסר תגים וגילו את החפץ במרכז קריאת התורה, אין כלל להוריד במידת מה ספר אומנות שונה, וישנו לתקנו בעתיד הקרוב. וכן אם אין כל תגים מרבית, שאין בו ספר מלאכה נפרד, הצבע מקצוע תקין בדיעבד ומותר לקרא אשר ולברך על גביו.
שיפורים בספר מקצוע מיוחד
ישנם רע מאוד בספר עבודה, ובינהם שחסירה אות או אולי יתירה אות, אם שהאות הן לא כתובה כהלכתה מותר לתפעל, כיוון בספר מקצוע לא אשר שהכתיבה תיהיה כסדרה כתפילין ומזוזות. והאם קיימים הפסול באמצע קריאת התורה מוציאין טקסט אומנות שונה.
במידה ישנם פיסוק של האותיות, אם התחלף צורתה ונראית כשתי תוים כגון: מ' שנפסקה בלב ליבו של ונראית למשל מילים כו, מוציאין ספר עבודה נפרד, ואם לא השתנתה צורתה אין שום להסיר את אותו הספר תורה, ויתקנו בתום הקריאה.
חק תוכות
אם האות נוצרת בידי מחיקה ואסור שיהיה בידי כתיבה, לפניכם זה הזמן "חק תוכות" והאות פסולה, דוגמת נוצר ו' בסקטור י' אסור לגרד רק את חלק ממנו שלמטה אצל הו' במטרה ל י', בגלל שהי' נרקמה על ידי מחיקה ולא באמצעות קופירייטינג. הביקוש נחכים מהפסוק "וכתב בשבילה ספר כריתת" (דברים כ"ד א') ודרשו חז"ל: "וכתב וכדאי שלא יהיה חקק" (גיטין כ' ע"א). וכמו שכך ההלכה בגיטין, הינה המשפט ואלה לספר עבודה.
כתיבת עיתון מקצוע
התורה היא טקסט המצוות, החוק והחכמות שניתנו לעם מדינת ישראל במדבר סיני מתוכננת אחרי העמדתם לעם השם שלו.
התורה במכילה את אותו חשק שמו המתומצת ברבדים ותתי שכבות עמוקים להתאמה לחיי האנושות, ש לשם הבנתם וידיעתם בזמן האחרון עמלים חכמי ישראל זמן, ואפי' יותר מידי ימיהם ממש. התורה היא בעצם התשורה החביבה והגדולה ביותר איפה שנתן אבינו שבשמים לאנושות אחת. והיא נחשבת ומוערכת נוספות והן לדעתי הקב"ה שבראה בנוסף שעבר זמנו לבריאת האתר בטבע. התורה מייצרת ללומדיה גדלות אנושית מרוממת, ניתוחי הסרת משקפיים על-תבונית וידיעת השם לפי הרבות עסקם בבטנך. מכורח משקלה של עבודה, לומדיה הזוכים לכתרה, מוערכים ונערצים ועד ל עד מאוד.
בגלל מערכת מיגון המסיבי, ומכוח מצות הוראה מקצוע מיוחד, כל יהודי מאמין משתדל להגות בתוכה מידי ימים רבים לפי כוחו. לומדיה מעידים המתארת את עצמם כיוון הוראה יום יומי מעורר גיחוך אשר ומרומם אשר. התורה וקיום מצוותיה הוא הינה המניע לעיקר השכר באירופה ה-3.
הוא נמסרה מחולקת במלואה לשני פריטים ראשיים "תורה שבכתב" במכילה אחר התורה צריך נכתבה בידי משה רבינו גבוה יותר הנביאים ושאר חלקיו של הנ"ך, וה"תורה שבעל-פה" המבהירה את אותה החוסרים ומשלימה את הבנת התורה שבכתב.
בתורה מושם תרי"ג מצוות, המחולקות לרמ"ח (248) מאנשי מקצוע "עשה" ושס"ה (365) המצווה של "לא-תעשה". חלה חלוקה רוחבית אחר, מכיוון מאנשי מקצוע בין פקטור לחברו ומצוות ממצב דוחף למקום.
מלל דברים
1 חלקיו של התורה
2 מושלם התורה
2.1 נושאי האמונה
2.2 בריאת הטבע
3 פסקי הלכות
3.1 בתי מדרשות ובתי כנסיות
4 ראו גם
החלקים של התורה
טקסט עבודה כתוב על קלף, הצבע הקדוש עד מאוד בתורה.
בתורה עשר ענק אצל ספרי קודש
התורה שבכתב - הנו קבצי המלא 30 ספרים, הנקרא מייצג בראשי תיבות את אותם שלושת חלקיו: תורה, נביאים וכתובים. הינה בסיסי כתבים רב גוניים המצויינים ברובם בלשון הקודש ומקצתם בארמית. התנ"ך מתאר רק את תולדות הבריאה מעת בריאתו, ומתמקד בתולדות אלו שיש להן מדינת ישראל עד לתחילת פעילות בית נוסף. וכן הוא כוללת קובצי חוקים ומצוות, דברי מוסריות, פתגמים וכדו.
התורה הוא החלק המקודש מאוד בתנ"ך. התורה נכתבו מפי הקב"ה באמצעות משה , ונביאים וכתובים נכתבו באמצעות נבואה באמצעות נביאים ייחודיים בתקופות שונות.
המשנה - קבצי אצל ההלכות החוקים והמצוות. הנלמד בידי התנאים מהפסוקים בתנ"ך בהתאם ל המסורת המכונה מקצוע מיוחד למשה מסיני מתווך מפי סוכן יותר מידי תנא ע"פ רבותיו ונכתבה ונחתמה בידי רבי יהודה הנשיא. שראה שאי אפשר להמשיך את אותו המרה של ההלכות בע"פ שהן לא ישכח כתוצאה מזה מאמר כתורה שבכתב. היא נכתבה בישראל, בלשון הקודש בניב נפרד מזה שמוכר מתוך התנ"ך, הקרוי לשון חכמים עד "עברית משנאית".
התלמוד - ובו נרכוש יידע המקור להלכות מהמשנה מהתנ"ך ודברי הלכה ואגדה דנדשים. מהווה נחלק לשני קבצים - התלמוד הבבלי שנלמד ונחתם בחברה היהודית בבבל, באמצעות האמוראים רבינא ורב אשי, והתלמוד הירושלמי שנלמד ונחתם בחברה היהודית בישראל בגליל, באמצעות האמורא רבי יוחנן.
אחר התלמודים מבוססים אודות מעטה פרשני והלכתי שהצטבר בזמן השנים בקהילה שבו נערך כל בן אדם מה. משני הקבצים כתובים ברובם בשפה הארמית, כל אחד מהקבצים בדיאלקט ארמי מקומי. רוב הלימודים בישיבות נסוב סביב התלמוד (בעיקר התלמוד הבבלי) והמשנה, ובעקבות דיוניו, נכתבו להבא ספרי הלכות רבי השפעה בהם רי"ף רא"ש רמב"ם רש"י חלקים וכו'. ספר ההלכה הראשון שפוסק היישר מתוך התלמוד הינה מספר טורים (רבינו יעקב בנו אצל הרא"ש) ועליו ערך מרן רבינו יוסף קארו רק את חיבורו הנכס הנרכש יוסף של הבסיס לספרו השולחן ערוך.
השולחן ערוך - עיתון הלכה המסכם את כל קובצי הפרשנות והספרים השונ ים ש נכתבו על אודות התלמוד.
ספרי קריאה גדולים נוספים: • ספר הזוהר • משנה עבודה לרמב"ם • ספרי הקבלה
יסודי התורה
אלמנט הדת הינה האמונה בא-ל הראשון והיחיד
נושאי האמונה
המפורסמת ביותר הינה רשימתו של הרמב"ם המכילות 3 עשר עיקרים, ובראשם האמונה באחדות ה', האמונה בהיותו מופשט וכדאי שלא יהיה גשמי, האמונה בנבואה והאמונה בעליונותה הנבואית בקרב תורת משה . מכיוון העיקרים הנ"ל מוצעות האמונות בתחיית המתים, באירופה אחר ובמשיח.
כזו הביטויים המזוהים ביותר בעלות האמונה היהודית, ביטוי של פסוק בתורה, היא בעצם "שמע מדינת ישראל, ה' אלוקינו, ה' אחד" (דברים, ו', ד'). יהודים השתמשו בפסוק הגיע כביטוי לאמונה במיוחד שמו, כאמצעי לזיהוי לפני יהודים שונים, והשמיעו את הפעילות כאות לדבקותם בתורה, ויתכן שאף מזמן מוות הכול על קידוש שמו.
בריאת אמא אדמה
בספר בראשית מסופר כיצד נברא הטבע בשישה זמן ניכר. עוד אליהם מתואר יום שביעי ובו שבת ה' ממלאכתו. מניין הזמן בכל שיער הינה לבריאת הטבע (שנה תקול בריאת משאב הראשון), על-פי תוך פשרה המופיע בספר מבנה רוב (ספר שנזכר בתלמוד ומיוחס לרבי יוסי בן חלפתא). השנים נמנות בספרות עבריות, ולפיכך שנת התשע"ו מהווה השנה ה-5,776 לבריאת העולם, על-פי גובה התשלום הנוספים.
במסגרת המתואר בספר בראשית, נברא האדם אחרון ביממה השישי, ככתר העולם במושלמותו ובתבונתו (בצלם אלקים) ולאחר בריאתו נסגר יום מספר שבע ימים רבים שהייה (יום השבת). כעבור חטא מעץ הדעת גורש מיהו מגן עדן, ועל ידי זה התחילה שושלת אדם.
בהתאם שכיח מחכמי ופרשני התורה, דוגמת הרמב"ם וכול חכמי הקבלה, סיפור הבריאה וגן העדן למרות הינה בסוד "מעשה בראשית".
הלכות
תשמישי קדושה יהודיים: שופר, יד (המצביע לקריאת התורה) כמה חומשי אומנות מיוחדת, תנ"ך, זוג פמוטים לנרות שבת ויום מעולה, קופסה על ידי אתרוג, נטלה (קנקן לנטילת ידיים)
Postscript-viewer-shaded.png חיוניות מורחב – פסקי הלכות
התורה שבכתב המורכבת מחמשת חומשי אומנות מיוחדת, וספרי הנביאים והכתובים, והתורה שבעל לעיל - המשנה והתלמוד, מורכבות רק את ההוראות ההלכתיות בקרב התורה הרבנית, המצוות. רוב לימוד התורה היא בעצם דיון ופירוש של המצוות. אחרי חתימת התלמוד נכתבו ספרי פסקי הלכות המשלבים הלכות ומנהגים בעצמו (שלא למשל התלמוד אייפון שלו הכללי גם " אגדתות" - דהיינו סיפורים וכדומה התעסקות שלא נוגעים להלכה) כגון "ספר הלכות גדולות" שנכתב בימי הגאונים, הרי"ף שנחשב לראשון הראשונים ובעקבותיו הרמב"ם, הרא"ש ואחריו בנו ר' יעקב "בעל הטורים" שדעותיהם אנו מסתמכות על אודות טענות התלמוד ומחלוקותיהם התפתחו בזכות פירושים ייחודיים בו.
בהיעדרו של נכסי נדל"ן דין המשמעותי, מאפשר התורה היא החכם או לחילופין הרב. היא בעצם גם אחראי מאוד אודות תחזוקת הקהילה, בדבר הנהגתה הרוחנית ואודות פסיקת הלכה וקיום החוק, בנושא אישות, גיור וממונות.
תכנון הכתוב האחרון בספר התורה בקלף משורטט.
הקלף
אחר טקסט התורה, כמו יתר כתבי הקודש כמזוזות ותפילין, כותבים הכול על עורות בע''ח, והאם כתבם על אודות שכבה נפרד כנייר או גם עור אמיתי הם פסולים. דין זה נדע במקצועיות למשה מסיני[1]. ואלו בקבוצת העורות, מותרים לקיום הקלף רק עורות מבעלי חיים טהורים, הכשרים לאכילה. חיוב זה הזמן אך במין מי שיש ברשותו החיים, וגם חיה ממין הכשר לאכילה של עצמה אסורה באכילה, כנבלה או גם טרפה, מותר להגיד המתארת את עורה ספר תורה. הכול על בד על ידי דגים אסור לספרא עיתון מקצוע, מפני ש שיש בהם זוהמא[2].
במטרה ליצור אחר עור אמיתי הבהמה לכתיבה, מושם לעבדו. העיבוד נבצע באמצעות הענקת העור בסיד או גם עם חומר אחר (כעפצים) השואב מבין העור את כל הנוזלים האפשריים אותם, ועל ידי זה ידינו יכול להתבצע החיים וכדאי שלא יהיה להירקב. העיבוד בסיד הוא הנהוג במרבית קהילות מדינה, ועיבוד בעפצים נהוג במדויק אצל יהדות תימן.
השינויים המתויירים מצד נספח סוגי העיבודים: בעיבוד בסיד: העור שלנו בערך ובשום פנים ואופן מותר שיהיה נמלח, והסיד היא בערך החומר היחיד המשתתף בעיבוד. הקלף העובר עיבוד הגיע היא לבן וקשה, והאותיות שנכתבות עליו ניזוקות במגע אלו שיש להן של מים. בעיבוד בעפצים: המלח והקמח הנם חומרי ריסוס חשובים להצלחה בעיבוד, הקלף יקבל גוון חימום ומרקמו 2 שנים רכים, והאותיות הנכתבות עליו ניזוקות קצת במגע אלו שיש להן את המים.
העיבוד אמור להיות לשמה, ואם לא עיבדו לשמה, פסול.
שרטוט
הקלף יכול שיהיה משורטט שעות הערב הכתיבה, ואם נוצר חפים שרטוט שלילי. את אותה השרטוט יערכו כתוצאה של מרצע, ומצווה מבין המובחר לשרטט ביד ימין. מעיקר ההלכה השרטוט לא צריך להיות לשמה. מנין השורות היא בעצם 42 ומנהג תימן 51, ומוסיפים עוד שרטוט מלמטה לשורה האחרונה ומהצדדים.
הכתיבה נעשית בדרך זו שגגי הכתוב נוגעות בשרטוט. מתופעל להיזהר שאינן לספרא 3 סימנים מבחוץ לשרטוט, והאם נכתב ע"י בדיעבד אומר מילה מחוץ לשורה להבא בשבילה - היא כשרה. וותק שמו שיצאו אשר ממנו שתי תוים מחוץ לשיטה רע. יצאה אות אחת או גם כל כך שם ה' מחוץ לשיטה - קפדני.
תפירה
בתום תכנון האותיות אל ה הקלף, תופרים את אותו היריעות זו לזו במחיר גיד. התפירה מוכרחה לשכור לשמה.
רק את היריעה הראשונית והאחרונה תופרים לעץ חיים שלכם.
קלף משוח
בדורות האחרונים נתעוררה השאלה במידה ו מותר למשוח אחר הקלף בשכבת ציפוי המיוצרת מסיד ומקלף שהותך. על ידי משיחה היא מתייפה הקלף, והכתיבה על הפרקט קטנה ומהירה שנתיים, אך נחלקו האחרונים במקרה ש קיים במשיחה הינו חציצה מצד הדיו לקלף. שאלות ותשובות פנים ארציות מאירות פסק שמצווה והידור להגיד על אודות קלף משוח, שרוב אחר לייפות את אותה הכתב הם לא חוצץ. אמנם גם לשיטה הינה קיים להיזהר לא למשוח משיחה עבה מהמדה, העלולה ברבות בימים להתפורר ולבקע את אותם שכתוב הנמצא על גבה. לעומתו פסק בספר "בני-יונה" שהמשיחה היא חציצה של הדיו לקלף, וזאת הסיבה אם וכאשר כשיקלפו את אותה המשיחה הדיו יפול- הספר רע מאוד, איזה מה במידה הדיו מעתיק את מקום מגוריו דרך המשיחה ונספג בקלף- הצבע תיקני.
כאמור לעיל, לכתחילה מושם להחמיר וכדאי שלא יהיה למשוח את אותו הקלף[3], אבל בסקטור העומדות ספר משוח, מותר להתקשר כש ולברך עליו[4].
חיבר סת"ם
שיטת תווים נכתב ע"י הסת"ם, במהלך שיטת הנכס הנרכש יוסף
Postscript-viewer-shaded.png נחיצות מורחב – הביא לפרסום סת"ם
Postscript-viewer-shaded.png משקלה של מורחב – מספיק סת"ם
הביא לפרסום סת"ם מהווה כתב שבו משתמשים לכתיבת ספרי מלאכה, מגילות, מזוזות ותפילין. ערך זה הזמן מותקן את אותה סופרי הסת"ם ונכתב על ידי קנה או נוצה בדיו סת"ם מרבית קלף. לטקסט הסת"ם תצלומי מרובעת אופיינית, ואותו אחד מעוטר בתגים מעל סמלים מסוימות. ערך הגיע אנו לא מפוסק או מנוקד. יש את נספח סוגי הביא לפרסום חשובים, הביא לפרסום אשכנזי וכתב ספרדי.
הלכה למשה מסיני היא שעומדות לומר את הסת"ם בדיו. דיני דיו הסת"ם מרובים הם, איזה מה מספר הדרישות העיקריות לדיו הסת"ם הן שחרוּת וקיום לנצח אותם. הדיו תלוי מפיח להבת נר, שרף עץ, אחד עפצים, גומא וממרכיבים חדשניים.
בלאי מקורי בקרב הקלף או אולי הדיו עשוי להעלות בדרגה ספר תורה טוב לספרא אומנות מיוחדת פסול, עקב דהיית אותיות או לחילופין תוים, או גם שחיקת הדיו מן הקלף. עיתון אומנות מיוחדת שכזו דינו גניזה.
דיני הכתיבה
Postscript-viewer-shaded.png חיוניות מורחב – עבודות ספרי אומנות מיוחדת, תפילין ומזוזות
דיני העשייה והכתיבה של ספר התורה הנם המורכבים והחמורים מאוד מצוי תשמישי הקדושה ביהדות. הכנת עיתון התורה מתבצעת באמצעות כלי שהוכשר לכך באופן יחסי, בשם מאוד סת"ם. עיתון התורה הדבר תלוי להיפסל מפאת כאבים בחזה מתחלפות שהנפוצות בהם הן טעות בכתיבה, מילה חסרה או גם מיותרת או מילה שכתובה אם הן לא מדויק. בספר מקצוע מיוחד לא טוב לגלות במרבית הפוסקים לא קיימת לעיין בציבור, וקיים לתקנו אם הדבר הולם. על פי הרמב"ם ישנם עשרים דאגות שפוסלים את אותה ספר התורה, ואם אחד מהם מושם בו, מהווה נחשב "כחומש מתוך החומשין שמלמדין במהלכן התינוקות שלא קיימים כש קדושת עיתון אומנות מיוחדת שלא קורין וש ברבים"[5].
כדלקמן המנהגים הנפוצים היום בהכנת ספר מלאכה היא ווי העמודים, ולפיו שום עמודה בספר מתחילה מגיעות ו', מלבד מספר עמודות המסומנות בראשי התיבות בי"ה שמ"ו.
תיוג
עיתון תורה ערך ספרדי מתויג
צריך לתייג את אותם הכתוב "שעטנז גץ" שלשה תגים מעל כל אות (ראה תמונה) ולפי הקבלה צריך לתייג והן רק את אשר כתוב "בדק חיה" תג אחד מעל כל אות. ואותיות "מלאכת סופר" אין לתייג.
אופן התג הנהוגה מהווה קו שעולה מגג האות, ובראשה עיגול, והאם עשה את אותם התגים חפים ראש, כשרים.
בתגים לא קיימת את אותו הפסול "חק תוכות", ומסיבה זו במידה נדבקו התגים מותר להפרידן.
אדיב לספר לפני התיוג: "אני מתייג למטרות קדושת עיתון תורה", ולפני תיוג מוניטין השם: "לשם קדושת ה'", אילו אם לא סיפר תקין ואינו מעכב.
מיקום שלושת התגים: אשר כתוב ש' ע' ט' : הצלחת הראש השמאלי. דירוג התג היחיד: בשליש השמאלי של האות.
מצווה מצד המובחר לתייג עם מספיק על ידי ס"ת, אך במידה תייג בעט רפידוגרף וגם קפדני, אפילו שהתיוג יוצא קצת דהוי. יש את עטים כשרים[6], וישנו אינם כשרים.
באופן חוסר תגים וגילו את הפעילות באמצע קריאת התורה, אין שום להוציא ספר אומנות מיוחדת נפרד, וצריך לתקנו בהמשך. והאם אין תגים מרבית, שלא קיימת טקסט תורה אחר, הספר מלאכה תיקני בדיעבד ומותר לקרא אותם ולברך על גביו.
שכלולים בספר מקצוע
ישנם שלילי בספר אומנות מיוחדת, כמו שחסירה אות עד יתירה אות, עד שהאות לא כתובה כהלכתה מותר לסדר, שכן בספר מקצוע מיוחד הן לא ש שהכתיבה תהיה כסדרה כתפילין ומזוזות. והאם נמצא הפסול בלב ליבו של קריאת התורה מוציאין טקסט מלאכה אחר.
והיה אם קיימים פיסוק מצד אשר כתוב, במידה התקדם צורתה ונראית כשתי סמלים כגון: מ' שנפסקה בראשם ונראית ובינהם סמלים כו, מוציאין ספר מקצוע אחר, ואם לא השתנתה צורתה אין כל לנקות את אותה מעצב השיער עבודה, ויתקנו אחרי הקריאה.
חק תוכות
באופן האות נוצרת על ידי מחיקה ואינו על ידי כתיבה, מצורפות זה "חק תוכות" והאות פסולה, כמו נוצר ו' באתר י' לא קיימת לגרד את כל חלק ממנו התחתון על ידי הו' מתוך מטרה שיהיה י', וזאת משום שהי' נוצרה בידי מחיקה ואינו באמצעות כותב. הדבר נלמד מהפסוק "וכתב לה עיתון כריתת" (דברים כ"ד א') ודרשו חז"ל: "וכתב ואינו חקק" (גיטין כ' ע"א). וכמו שכך ההלכה בגיטין, הוא בית הדין ואלו לכתוב אומנות מיוחדת.
הפסול "חק תוכות" חל מכיוון באופן מתחילתה האות אינן נכתבה במקצועיות, בין שאות אחת נדבקה לחברתה ואיבדה צורתה, ובין שנפלה טיפת מספיק המתארת את האות וקילקלה את אותו צורתה, ובין אם וכאשר נכנסה אות אחת לתוך חברתה ואיבדה צורתה (כגון אות ל' שנכנסה לתוך הך' שמעליה והך' נראית כאות ה').
נדבקה אות לחברתה באופן שלא השתנתה צורת האות, מותר להפריד ביניהם שאסור בזה "חק תוכות".
הפסול "חק תוכות" חל בין והיה אם מתחילתה האות אינם נכתבה כמו שצריך, של שאות אחת נדבקה לחברתה ואיבדה צורתה, ובין שנפלה טיפת דיו על אודות האות וקילקלה את אותה צורתה, ובין והיה אם נכנסה אות אחת לתוך חברתה ואיבדה צורתה (כגון אות ל' שנכנסה לתוך הך' שמעליה והך' נראית כאות ה').
נדבקה אות לחברתה באופן שלא השתנתה אופן האות, מותר להוריש ביניהם שאסור בזה "חק תוכות".
נדבקה אות לחברתה באופן שלא השתנתה שיטת האות, מותר להפריד ביניהם שלא בזה "חק תוכות".